אלוהים משחק בקוביות

האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים
נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? האם ניאו-דרוויניסט הוא בהכרח גם אתיאיסט?
הספר אלוהים משחק בקוביות הוא מענה מבריק לשאלות האלה,
המיישב במקוריות ובתבונה בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה ומציג
בפני קוראיו טענה חדשנית, שלפיה נקודות המוצא של שני הצדדים נכונות אבל
מסקנותיהם מוטעות. נראה שלא לנצח נצטרך לבחור בין שתי חלופות גרועות: להיות
מאמינים-טיפשים או אתיאיסטים-חכמים.
הפולמוס סביב האבולוציה מסרב
לדעוך כבר כמאה וחמישים שנה. למעשה, הוא מסלים ומתנהל יותר ויותר כדו-שיח
של חירשים. האדם, כמדומה, צריך לבחור בין חלופה גרועה לגרועה יותר – משום
שהניאו-דרוויניסטים מציגים את המאמין כמי שמאיים על המדע ועל הנאורות,
והמאמינים מציגים את הניאו-דרוויניסטים כרשעים וכופרים.
אף על פי
שהשיח נשלט בידי קצוות קיצוניים, רוב הציבור נמצא בתווך. אבל עמדת הביניים
הזאת חסרה ביסוס תיאורטי ושיטתי, ולכן היא כמעט נעדרת מהמרחב הציבורי
ומהדיון הפילוסופי-מדעי שנערך בו.
תיאוריית האבולוציה
מבוססת היטב, הן תיאורטית הן אמפירית. אך רבות מן הפרשנויות המוצעות לה –
גם תיאיסטיות וגם אלה שנוטות אל האתיאיזם – לוקות בכשלים מסוגים שונים.
בספרו של דוקינס יש אלוהים? מופיעים כשלים כאלה לרוב,
ומיכאל אברהם מציג כאן ביקורת מדעית ופילוסופית מקיפה ונוקבת כנגד טיעוניו.
הוא מנתק את הקשר הגורדי, המקובל על מרבית העוסקים בתחום, בין השאלות
הפילוסופיות והתיאולוגיות על אודות אלוהים לבין השאלות המדעיות. המסקנות
העולות ממנו עשויות להפתיע רבים מן הקוראים.